רטרוספקטיבה לרנו 4L:
האומן הצרפתי גרג מציג 14 איורים אקסלוסיביים

עבור קמפיין "Elle prend le volant!" (היא נוהגת!), מאה מכוניות R4 Super זכו לעיצוב בסגנון "הוט קוטור": רקע שחור מעוטר בתבנית קש מוזהב או בד משובץ על דלתות הצד ודלת תא המטען, חישוקי כרום ורמז למוטיב העיצובי בפתח האוורור.

במהלך קמפיין זה, 6,000 נשים זכו לקבל את מכונית R4 Super ל-48 שעות של נהיגת מבחן, כך שהן יכלו להיווכח בעצמן כמה קל לנהוג בה, עד כמה היא נוחה ומרווחת בעלת ראות טובה ועד כמה מהר היא נוסעת!

כל נהגת סיפקה משוב, הבחנות או הצעות כדי לסייע ביצירת פרופיל אידיאלי של המכונית של התקופה.  

מכונית פנאי אשר יועדה עבור נסיעה לאורך החוף יותר מאשר לנסיעה בכביש. דגם Renault 4 Plein Air הושק במאי 1968 ויוצר בכמות קטנה עד אפריל 1970.

זוהי מכונית עם גג נפתח שיוצרה על ידי חברת Sinpar, אשר היתה ידועה כבר בהתאמות שלה להנעה לכל הגלגלים.

דגם זה כולל את הפגוש הקדמי של 4L, כמו גם מסגרת השמשה הקדמית אשר הותאמה עבור החיבור לגג הנפתח. הפגוש האחורי נחתך לשניים ונותר ממנו רק חלקו התחתון. דפנות הצד, הדלתות והגג הוסרו ומרכב הרכב חוזק בצדדים.

בשנת 1974, רנו חיזקה את קמפיין הקידום שלה באמצעות השקת מירוץ Renault Cross Elf Coupe de France, בשותפות עם מגזין "Champion".

תחום זה נועד להיות חסכוני ככל האפשר ורק מכוניות רנו 4 עם מנוע 845 סמ"ק 4-צילינדרים מקורי הורשו להשתתף, למעט תוספת של אגזוז מפלצתי.

דגמי Renault 4 Cross כללו תיבת 4 הילוכים ידנית ובלמי תוף בארבעת הגלגלים כדי לעמוד בדרישות המירוץ.

המירוץ היה להיט בקרב הנהגים הודות לדמי השתתפות מוזלים ותמריץ אטרקטיבי לנצחון: פרס כספי ומכונית Renault 5 Coupé!

מישל דוברני היה האלוף הצרפתי בשנת 1981!

סדרת ה-Sixties היתה מהדורה מוגבלת שיוצרה כמחווה לשנות השישים. הסדרה הושקה בשלושה צבעים (אדום, צהוב או כחול), והייצור שלה הוגבל ל-2,000 יחידות.

המכונית, שעוצבה על בסיס דגם ה-GTL, בעלת נוכחות בולטת הודות לצמד חלונות גג עם שמשה מסננת קרינה ומושבים בריפוד בד בשלושה צבעים בשילוב בד דמוי עור שחור.

הגריל הקדמי, הפגושים, ידיות הדלתות ומראות הצד כולן בגימור שחור מט.

עם קיבולת בעומס מרבי של 300 ק"ג, נפח של כמעט 2 מ"ק, מתלים אחוריים מסוג מוט פיתול מחוזק, דלת תא מטען עם חלון הנפתחת מימין לשמאל כדי לאפשר העמסת מטען מן המדרכה, לרכב הזה לא חסר מאפיינים.

הרכב בולט בזכות הפתח המעוגל בגג אשר ניתן להרמה או להסרה. פתח זה מאפשר להעמיס חפצים מגושמים מלמעלה.. כולל ג'ירפה אם נאמין לפרסומות!

פתח גג ייחודי זה של רנו, הידוע גם בשם "girafon" (ג'ירף), שימוש רכבי עבודה קטנים שיוצרו בשנות ה-80 וה-90: Renault Express.

רכב העבודה Renault 4 לבש בגאווה את הצבעים של אינספור בעלי מקצוע, חברות, סוכנויות ממשלתיות ומותגים מובילים על פני חמש יבשות.

ברנו 4 אף פעם לא נשברים, והדור הצעיר של המאה ה-21 מוכיח זאת עם מירוץ 4L TrophyTM.

מירוץ הראלי, שהתקיים לראשונה בשנת 1998, כולל 1,200 צוותי נהיגה של סטודנטים, במסלול שאורכו 6,000 ק"מ המתחיל בפריז ומסתיים בדרום מרוקו.

רנו 4L הוא רכב קשוח המתקדם דרך סלעים וחול, בעוד משתתפי הראלי (הנקראים "trelleurs") עושים כל מה שנדרש באמצעים הזמינים בידיהם כדי שהרכב ימשיך במסע, חרף אלפי הקילומטרים שהוא כבר גמע.

למרות שרכבי ה-4L כבר שנים רבות על הכביש, הם עדיין אמינים מספיק כדי להגיע לנקודת החניה הבאה מדי ערב.

איזה דגם אחר מסוגל לעשות את כל זה, אחרי 60 שנה?

דגם Renault 4 4X4 SINPAR (Société Industrielle de Production et d’Adaptation Rhodanienne) בולט בביצועי השטח שלו, בעודו שומר על הנוחות והעוצמה האיכותית של רכב הייצור הסטנדרטי.

מרווח הגחון הגבוה שלו, הנעת 4X4 עצמאית ומתלים המאפשאים לו לנוע בקלות ובנוחות על פני הכבישים הגרועים ביותר ובדרכי שטח מלא מהמורות. העיצוב שלו מאפשר לערוך שינויים בגרסת הסדאן כמו גם בטנדר, מבלי להתפשר על אף חלל שימושי.

בקיץ 1964, חברת SINPAR השיקה את דגם Torpedo שאושר על-ידי רנו. הדגם נותר עם הנעת 4X4, אך ללא גג ומצויד בשמשה קדמית מתקפלת ודפנות צד חצויות המאפשרות לשני אנשים להכנס פנימה בקלות.

רכב ה-Torpedo SINPAR המפורסם ביותר היה זה שהופיע בסדרת הטלויזיה הצרפתית “Les Chevaliers du ciel” (אבירי השמיים).  

כשהוא הופיע באוקטובר 1961, הטנדר התגאה במוון מרשים של מאפיינים: עומס הטענה מרבי של 300 ק"ג, נפח של כמעט 2 מ"ק, מתלים אחוריים מסוג מוט פיתול מחוזק, דלת אחורית עם פתיחה צידית מימין לשמאל כדי לאפשר העמסת מטען מן המדרכה.

משרד הדואר הצרפתי הפך אותו לאחד מציי הרכב הראשונים שלו, עם שטח העמסה מרבי של 5.47 מ"ק ומשקל העמסה מרבי של 1,050 ק"ג. ללא חלונות בדלתות אחוריות, ידיות דלתות או מושבים אחוריים, הרכב נצבע בצבע "030" סטנדרטי, המכונה בדרך כלל כ-"צהוב דואר".

הז'נדרמריה הלאומית של צרפת (The French Gendarmerie Nationale) בחרו אף הם ברכב הזה, לא רק בזכות האיכויות שלו אלא גם כי עמד באחד מן הקריטריונים המהותיים: "אדם חייב להיות מסוגל לשבת בפנים כשהוא חובש כובע kepi".

יותר מ-14,500 רכבים של Renault 4 הצטרפו לשורות הז'נדרמריה הלאומית מאז 1962, לשמש כרכבי סיור וקישור או כרכב חטיבה משני.

דגם ייחודי זה הוא תוצאה של שיתוף הפעולה בין Renault Classic וחברת Melun Rétro Passion, המתמחה בדגמי רנו 4, בתערוכת Epoqu'Auto’, המציגה את הרכבים החשמליים הפופולארים ביותר.

"מדוע שרנו 4 האייקונית לא תהיה חלק מן המהפכה החשמלית"?

דגם 4L זה, שנוצר על בסיס הפלטפורמה המקוצרת של JP4, הוא דגם שובב המזכיר את גרסת Plein Air עם עיצוב מודרני של רנו. הרכב משתמש במנוע החשמלי של Renault Twizy ומגיע למהירות מרבית של כ-85 קמ"ש.

בשנת 1969, האחים מארו רמו לקבוע שיא מקייפטאון לאלג'יר (שיא שנקבע בשנת 1971 במכונית Renault 12 Gordini), ויצאו למסע סיור במדבר סהרה על סיפונה של מכונית רנו 4.

מספר שנים לאחר מכן, הם מצאו את עצמם ברנו 4 על קו הזינוק של מירוץ ראלי חדש לחלוטין, מירוץ של כמה אלפי קילומטרים שהתחיל בפריז והסתיים בדקאר.

בשנת 1980 הם עלו בדירוג למקום השלישי הודות למכונית רנו 4 ששודרגה עם מנוע של Renault 5 Alpine GR2, מצויד במיכל דלק של 140 ליטר.

מאז מירוץ הראלי פריז-דקאר הפך לאגדה, האחים מארו הפכו לגיבורים, ורנו 4 הגאונית הפכה לסמל של ראלי שבו נהגים חובבנים מסוגלים לנצח צוותי נהיגה רשמיים.

העיצוב של דגם הסבנטיז הזה התבסס על Renault 4 GTL.

מדבקות הקישוט עוצבו על-ידי חברת Publicis והמרכב נצבע בצבע ורוד ע"י Renault Classic.

עיצוב ייחודי זה נוצר עבור המיתוג מחדש של Pub Renault (הידוע כיום כ-Atelier Renault) הממוקם בשאנז אליזה בפריז.

בשנת 1965, ארבע נשים פריזאיות הציבו לעצמן אתגר מדהים: לנסוע 40,000 ק"מ מטיירה דל פואגו אל אנקורג' באלסקה באמצעות שתי מכוניות רנו 4 ולחצות את יבשת אמריקה כולה תוך ארבעה חודשים וחצי.

הן נסעו מכף הורן בדרום צ'ילה עד למדרונות הקפואים של הרי הרוקי, מעבר להרי האנדים, יערות האמזונס ומדבר המלח של יוטה, כשהן מפגינות את החוסן והזריזות של רנו 4.

בשנת 2011 חגגה רנו 50 שנה לרנו 4L. Renault Classic חברה לצוות “Triplettes de Bonneville” כדי להביא את טנדר 4L מודל 1983 לשבוע המהירות המפורסם שנערך בימת המלח בונוויל שבארה"ב.

הדגם שנקרא “Saline4fun” התבסס על טנדר רנו 4, בעל מרווח גחון נמוך במיוחד, צינור פליטה היוצא מן הכנף הקדמית ו... מצנח בלימה!

תיבת ההילוגים התבססה על דגם Renault 21 Turbo ומצמד של Renault 25 GTX. השלדה המקורית שודרגה עם מתלים נפרדים מלפנים וכלוב התהפכות, ובלמי דיסק מאוורר המחליפים את בלמי התוף העתיקים. הרכב צויד בכל ציוד הבטיחות הנדרש על-ידי תקנות הבטיחות האמריקאים, אשר הביאו אותו למשקל של 780 ק"ג בקירוב.

המנוע הגיע מדגם רנו 5 טורבו, אשר מסוגל להגיע ל-285 כ"ס והורכב בחלקו הקדמי של הרכב, במקום בו המנוע המקורי היה בעבר.

כשהרכב מצויד בצמיגי Good Year מיוחדים עבור מרוצים ארוכים, מכונית Saline4fun הגיעה באופן רשמי למהירות של 237 קמ"ש, כמעט כפול מן המהירות הסטנדרטית שלה! 

בשנת 1992 רנו 4 סיימה את דרכה בסטייל עם ייצור סדרה במהדורה מוגבלת.

רנו יצרה את דגם Renault 4 “Bye Bye”, בהשראת דגם ה-Clan, וסגרה את קו הייצור כאשר כל מכונית היתה חלק מן הספירה לאחור.

כל אחת מן המכוניות נשאה לוחית מיוחדת על גבי הדשבורד עם מספר סידורי מ-1,000 עד 1.