אחת הקלישאות המקובלות במקומותינו גורסת שבישראל אין באמת סתיו או אביב. שרוב הזמן חם כאן, ואז במשך חודשיים שלושה קצת קריר ולפעמים רטוב. אם להמשיך את הגישה הזאת, גם גנרל חורף המקומי הוא לא יותר מאשר סמל במיל'. אבל אם להיות רציניים לרגע, רצינו פשוט להזכיר שגם בחודשי החורף יש לאן לנסוע עם המשפחה, ואנחנו לא מדברים כאן על הקניון הקרוב למקום מגוריכם. כל מה שצריך זה להתלבש חם, לנהוג כמו שצריך לנהוג כשהכבישים רטובים והראות מוגבלת, ולקחת מצלמה. אז הנה, שלוש נקודות עצירה נחמדות במיוחד, הפעם באזור השרון:

נכון שלפי השיר ההוא, תות שדה דווקא מזוהה עם רמת השרון, אבל במקרה שלפנינו הכוונה היא דווקא לקיבוץ משמר השרון, או ליתר דיוק, לצומת העוגן שעל כביש 4, מול הקיבוץ. כאן, בחוות הפרחים, התותים והירקות העונה לשם "שדות", תוכלו לטייל בין מרבדים יפהפיים של נוריות וכלניות, לקטוף בעצמכם תותים (כדי לאכול במקום או לקחת הביתה), ובאופן כללי להעביר את עצמכם ואת המשפחה למצב של רגיעה מתקדמת. מה עוד? אה, כן — את הקצפת שאתם כל כך אוהבים עם התותים שלכם, תצטרכו להביא מהבית.

למעשה, השם המלא והרשמי של האטרקציה הזאת היא "אוסף הטרקטורים ותולדות המיכון החקלאי בארץ ישראל", אבל כדי למכור את הרעיון לצאצאים ביתר קלות היינו מציעים שתפשטו את העניינים. כך או כך, אנחנו מדברים כאן על אחד מאוספי הטרקטורים הגדולים והרציניים בעולם, שמסודרים ברובם מתחת לסככה ענקית במושב עין ורד. תוכלו למצוא שם כלים חקלאיים מכל הגדלים והסוגים — שחלקם הגיעו כבר מזמן לגיל גבורות — והסברים מפורטים על האופן שבו נאספו הטרקטורים רגע לפני שנמכרו לגריטה או סתם נשכחו סופית. אם יתמזל מזלכם אולי תגיעו בדיוק כשסדנת השיפוץ תאויש על ידי אחד המתנדבים במוזיאון, ואם תגיעו דווקא ביום שישי בכלל תקבלו דיבידנד מגניב לילדים; דוד אהרון, גיבורו של ספר הילדים "הטרקטור בארגז החול", הוא איש אמיתי שעדיין מגיע לעבוד במוזיאון בימי שישי, ותמיד שמח לפגוש את המבקרים מכל הגילאים.